סוטניקוב נ' כלל מימון אשראי צרכני בע"מ

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל (גב' קרן גיל) שקבעה צו תשלומים בסכום של 1,000 ₪, וזאת בתיק הוצאה לפועל 01-44258-09-7.

אמנם המבקשת הגישה "הודעת ערעור" אולם המדובר בהחחלטות שהערעור אליהן הוא ברשות בלבד.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספיה, אני דוחה את הבקשה, ללא צורך בקבלת תשובת המשיב.

כנגד המבקשת מתנהל תיק הוצאה לפועל, והמבקשת הגישה בקשה לחקירת יכולת ולקבוע צו תשלומים חודשי על סך 250 ₪.

לבקשתה צרפה המבקשת שאלון על צרופותיו.

לאחר עיון בשאלון, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה העמידה את צו החיוב בתשלומים על סך 1,000 ₪ תוך שהרשמת הנכבדה מציינת שהוצאותיה אינן גובוהת, שכר המבקשת עומד על 6,000 ₪ נטו (על אף הצהרתה) וכי היא נמנעת מלגבות את חוב המזונות שנפסק לזכות ילדה הקטין.

על החלטה זו הוגשה בקשה לעיון חוזר תוך צירוף העתק תלוש שכר בו ציינה המבקשת כי שכרה הוא כ- 3,200 ₪, מאחר והיא עובדת רק חצי משרה,, אולם בקשה זו נדחתה.

במסגרת בקשת רשות ערעור זו טוענת המבקשת כי הרשמת הנכבדה רשמת ההוצאה לפועל נכשלה בקרית אישור המעסיקה, וכי היא אם חד הורית, וממילא כספי המזונות אינם ניתנים לעיקול וההחלטה יש בה, לשיטתה, כדי לעקוף את האיסור הנ"ל. טענה נוספת היא כי קביעת הרשמת הנכבדה כי אינה מממשת את פוטנציאל ההשתכרות לא ראוייה, כאשר רשם ההוצאה לפועל היה נוכח לדעת כי מטפלת או גן ילדים עולים יותר מפוטנציאל ההשתכרות.

צו התשלומים החודשי ניתן לאחר שהרשמת עיינה בכל המסמכים שצורפו לבקשה שהגישה המבקשת והחלטתה סבירה ומנומקת, ואין להתערב בה.

בעת קביעת גובה צו החיוב בתשלומים, רשם ההוצאה לפועל בוחן את יכולת הפרעון בהתאם לנסיבותיו של החייב עצמו, והכלל הוא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיו של רשם ההוצאה לפועל, ומידת ההתערבות היא מצומצמת.

רשם ההוצאה לפועל הוא אשר מופקד, על פי החוק, על עריכת חקירות יכולת לחייבים ולפיכך נקבע, כאמור, כי מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטותיו הינה מצומצמת ותעשה רק במקרים נדירים (ראו לעניין זה דבריו של כבוד השופט ד' בר-אופיר בבר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2.2.03, פורסם באתרים משפטיים).

ההחלטה מתבססת על סמך הנתונים שהוצגו וצורפו על ידי המבקשת עצמה, ואין מקום להתערב בה.

עוד אציין כי מעיון במסמכים שצורפו לבקשה עולה שהמבקשת מפרישה סכום כסף עבור חסכון וכן פורעת הלוואות. לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי תקנת הציבור מחייבת העדפת פרעון חובות פסוקים על פני פרעון חובות כלפי נושים שלא נקטו הליכי משפט והליכי הוצאה לפועל, כאשר אם נקבע אחרת תהא המשמעות המעשית פטור, למעשה, מפרעון החוב הפסוק.

לא נהיר מדוע מעדיפה המבקשת לשלם עבור הלוואות תחת תשלום החוב הפסוק במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

לעניין דומה נדרש בית המשפט לאחרונה בתיק רע"צ 37523-04-12 סבטלנה לוסב נ' יוסף מאיר שטרוך (פורסם באתרים משפטיים) שם נאמר שלא ראוי הוא שזוכים האוחזים בפסק דין לזכותם ונוקטים בהליכי הוצאה לפועל לגבותם, יעמדו בפני שוקת שבורה בשל ההחזרים החיצוניים ללשכת ההוצאה לפועל.

בפסק הדין הנ"ל קבע בית המשפט שיש להעניק עדיפות מובהקת לחובות הפסוקים, וליתן קדימה לחובות בהוצאה לפועל על פני חובות חיצוניים.

עניין נוסף – אכן צודקת המבקשת כי כספי המזונות אינם ניתנים לעיקול והמדובר בכספי הקטין, אולם ככל ותפעל לגבות אותם, כספים אלו ישמשו אותה לצרכי הקטין וכספים שלה יופנו על חשבון החובות (כאשר כרגע משמשים הם לתשלום ההוצאות השוטפות).

לסיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.